מדריכים רוחניים

המדריכים הרוחניים שלנו הם מקורות מידע בלתי נראים או חיצוניים לנו. תקשור הוא יצירת קשר מודעת עימם. ההבדל המרכזי, בעיני, בין אינטואיציה לבין תקשור הוא שבאינטואיציה אנו מתקשרים את עצמנו, את החלקים הגבוהים שלנו, וזאת אנו עושים בכל רגע, גם, ובעיקר, כשאנו לא חושבים על כך. בכל עת אנו מקבלים מידע מחלקים אחרים של הנשמה שלנו ונמצאים עמם בתקשורת מתמדת. בתקשור, לעומת זאת, אנו מתקשרים, בדרך כלל, מקור מידע חיצוני לנו, וכאמור, זו יצירת קשר מודעת, מכוונת.

מטרת התקשור היא התפתחות. העולם כולו, בכל רבדיו, שואף להתפתח. הזרע לעץ, הזחל לפרפר, תא מופרה אחד לאדם שלם ואפילו היקום כולו מוסיף להתרחב עוד ועוד מאז המפץ הגדול ועד זמננו אנו. גם הנשמה, כמו היקום, שואפת להתפתח. התפתחות נשמה היא הגדלת המודעות שלה לעצמה והעצמת האהבה שהיא רוכשת כלפי עצמה. הגדלת המודעות והאהבה מאפשרת לאור הבורא לזרום לעולם שלנו ביתר עוצמה.

לא רק הנשמה האנושית שואפת להתפתח. כל סוגי הנבראים מכל העולמות מבקשים ולהגדיל את המודעות שלהם ולהעצים את אורו של הבורא, את היכולת שלו לתת לנו. גם המדריכים הרוחניים שאיתם אנו מתקשרים שואפים להתפתח בעצמם.
יוצא מכך, שכולנו תלויים אלה באלה. הבורא בנו ואנו בבורא. בלעדינו הבורא לא מממש את הפוטנציאל שלו כבורא, ואיננו יכול להשפיע טוב ולהיות יותר ויותר טוב. בשעה שאנו מפתחים את עצמנו ומוכנים להיות כלי לשפע האלוהי, אנו מגדילים את יכולתו של הבורא להשפיע טוב. כדי להגיע למקום שבו הכלי שלנו יכול לקבל יותר אור מהבורא אנו, כאמור, צריכים להרחיב את המודעות שלנו לקבל שפע. מכאן, שגם הישויות הרוחניות, לשם ההתפתחות שלהן עצמן,  ירצו לסייע לנו  להרחיב את המודעות שלנו, להגדיל את הכלי שאנו. ההתפתחות שלנו מפתחת גם אותם.

הדרך הטובה ביותר ללמוד דבר מה היא ללמד אותו. וכך, המדריכים שמסייעים לנו בהרחבת המודעות שלנו מרחיבים, בה בעת, גם את מודעותם שלהם. מטרת התקשור היא הרחבת המודעות שלנו. המדריכים מסייעים כי גם הם יוצאים נשכרים מכך.

לתקשור אין מטרה רכילותית והמתקשר איננו קוסם, מכשף או עושה להטים. הוא לא אמור להוכיח שהוא קורא מחשבות או מגלה עתידות. מפגש תקשור נועד אך ורק להרחבת המודעות, לקבלת נקודת מבט רחבה יותר, גבוהה יותר על מצבים ואירועים בחיינו. נקודת המבט הרחבה והגבוהה עוזרת לנו פעמים רבות שלא 'להיתקע בסרט של עצמנו', להבין את תכנית הנשמה שלנו, את העבודה המשותפת שלה עם נשמות אחרות ומטרות העבודה הזאת.

תקשור הוא תהליך עדין, לפעמים חמקמק… המדריכים הרוחניים שמהם אנו מקבלים יעבירו לנו אותו בעדינות. הם לעולם לא ייקחו מאתנו את הבחירה החופשית. הם יציגו בפנינו אפשרויות, הסתברויות, פוטנציאל, אבל לא יגידו לנו "עשו כך", "עשו אחרת". הם לעולם לא ירצו להשתלט עלינו. להפך, הם רוצים להעניק לנו את כל מרחב הפעולה, אבל ממקום מודע יותר, ממקום שבו אנו נהייה מודעים לכך שיש עוד לנו אפשרויות בחירה.

המדריכים הרוחניים שלנו מצויים סביבנו תמיד. היינו מתקשים מאוד לנווט את עצמנו בעולם הזה בלעדיהם. בתקשור אנו מעמיקים את הקשר עמם, ופותחים את עצמנו לתקשורת מודעת ומכוונת, לדו שיח, עם המדריכים.

שני דברים חשוב לזכור כשניגשים ללמוד תקשור: לא להתאמץ ולא לשפוט. לא להתאמץ: לא לצפות שמדריך מסוים יבוא. לא להתאמץ לקבל סוג מסוים של מסרים או לקבל את המסרים באופן מסוים (שמיעה, סמל, תחושה וכו').
לא לשפוט: מה שמתקבל זה בדיוק מה הדבר הנכון לאותו רגע. כבדו כל מה שעולה,  בלי לחשוב אם יש בו היגיון, אם לאו. אל תעשו סלקציה במידע שמגיע. לפעמים מה שנראה לנו הכי לא הגיוני הוא בדיוק המסר הנכון והמדויק ביותר עבור עצמנו או עבור מי שבא אלינו לייעוץ. המאמץ והשיפוט שניהם 'יושבים' על אגו. על רצון שליטה. כמתקשרים אנו חייבים לשים לב שאנו לא נופלים למלכודת האגו, ולרצון שלנו לשלוט במסר או לשלוט במי שבא אלינו לתקשור.
אחריות המתקשר היא לנקיון הכלי והעברת המסרים כפי שהם מתקבלים. עצם העבודה על נקיון הכלי שלנו מאמנת אותנו לקבל את השפע האלוהי בלי התנגדות, ולהזרים דרכנו קבלה ונתינה בחופשיות.